החלטה בתיק ע"א 2976/12

1.        לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט א' בכר) בת"א 1267/09, מיום 21.2.2012, עד להכרעה בערעור, אשר הגיש המבקש על פסק הדין.

תמצית הרקע עובדתי

2.        המשיבה 8, חברה המתמחה בשיווק פרויקטים למגזר החרדי (להלן: בניין שלם), והמשיבה 12 (להלן: פורום) איתרו קרקע מתאימה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל), אשר הוצאה לציבור במסגרת מכרז. וזאת, בשל רצונם לקדם פרויקט בניה לציבור החרדי בירוחם (להלן: הפרויקט). בניין שלם ופורום - אשר התמזגו לחברת בניה בשם "זגורי - א.ד. חברה לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ" (להלן: זגורי) - הגישו הצעה מתאימה למכרז וזכו בו.

3.        בהמשך, הצטרפה לבניין שלם ולפורום המשיבה 10, שאף היא מתמחה בשיווק פרויקטים עבור הציבור החרדי (להלן: ארץ הקודש), (בניין שלם, פורום וארץ הקודש יקראו להלן: הלווים), ושלושתם יחדנטלו הלוואה מן המשיבים 7-1, יהודים חרדים תושבי אנגליה (להלן: המלווים), בסכום של 2,155,000 דולר (להלן: כספי ההלוואה), לצורך הקמת הפרויקט. המבקש, עורך דין במקצועו, היה בתקופה הרלבנטית בעל מניות, מנהל, ודירקטור בפורום.

4.        בין המלווים לבין הלווים נחתמו הסכמי הלוואה בכתב, במסגרתם התחייבו הלווים, בין היתר, להשיב את ההלוואה למלווים בתוך פרק זמן של 3.5 שנים. כמו כן, נערך הסכם בין הלווים לבין עצמם, מיום 21.12.2005 (להלן: ההסכם המשולש), בו הוסכם, כי כספי ההלוואה יופקדו בחשבון מיוחד, על-שם פורום, בהנהלת המבקש, אשר שימש כמורשה חתימה בחשבון (להלן: החשבון).

5.        בסופו של יום, הפרוייקט לא יצא לפועל, וזאת, בין היתר, בשל התנגדותה של הרשות המקומית, ובשל ביטול זכייתה של זגורי במכרז, נוכח אי עמידה בתשלומים למינהל.

6.        ביום 8.3.2009, הגישו המשיבים 10-1 לבית המשפט המחוזי תובענה כספית (מושא ערעור זה) נגד המבקש, ונגד המשיבים 14-11, שעיקרה השבת כספי ההלוואה. במסגרת התובענה טענו המשיבים 10-1, כי כספי ההלוואה הופקדו בידי המבקש  בחשבון נאמנות לטובת הקמת הפרוייקט בלבד, ואולם, המבקש מעל בכספי ההלוואה, ועשה בהם שימוש למטרות אחרות, לגביהן לא ניתנה הסכמת המלווים.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

7.        התובענה התמקדה במבקש, בהיותו מנהל פורום (המשיבה 12); ובמשיבה 14, אשת המבקש, שכן נטען, כי המבקש הבריח אליה, בתקופה הרלבנטית, רכוש. כנגד המשיב 11, בעל מניות ומנכ"ל פורום עוכבו ההליכים בעקבות פשיטת רגל, ואילו נגד פורום ניתן פסק דין בהעדר הגנה, ובעניינה של המשיבה 13, מזכירה בפורום, נדחתה התביעה בהסכמה.

           על בסיס מכלול הראיות והעדויות אשר הובאו בפניו, קבע בית משפט קמא בפסק דינו, מיום 21.2.2012, את הקביעות, כפי שיפורטו להלן:

א.        בחינת לשון הסכמי ההלוואה, וההסכם המשולש, כמו גם נסיבות המקרה, מובילה למסקנה, לפיה המלווים העניקו את ההלוואה ללווים למטרה מוגדרת וברורה, והיא הקמת פרויקט דיור למגזר החרדי בירוחם, בלבד.  

ב.        בעקבות ביטול פרויקט ירוחם, נתנו המלווים הסכמתם להוצאת כספי ההלוואה עבור פרויקטים חליפיים, אשר נועדו לבניה לציבור החרדי בלבד. בעניין זה קבע בית משפט קמא, בזו הלשון:

"ניתן לקבוע, בוודאות הנדרשת במשפט אזרחי, היינו במאזן הסתברויות, כי המלווים לא נתנו הסכמתם לשימוש בכספי ההלוואה לצרכים אחרים לבד מפרויקטים הקשורים לבנייה לציבור החרדי בישראל, נדמה כי גם הנתבע 1 אינו חולק על כך. מכאן שהוצאת סכומי כסף לקידום פרויקטים שאינם כלולים בפרויקטים אלה, מהווה מבחינת המלווים הפרת הסכמי ההלוואות וסטייה מפורשת מהנחיותיהם".

ג.         בסיכומו של דבר, הגיע בית משפט קמא למסקנה, לפיה לא רק שהסכמי ההלוואה הופרו, בכך שלא הושבו למלווים כספי ההלוואה, אלא שנעשה שימוש בכספי ההלוואה למטרות שאינן מוסכמות, באופן שהביא לאובדנם של הכספים  על-ידי מנהלי פורום. כמו כן, נקבע, כי, בנסיבות המקרה, יש בראיות כדי להביא לחיובו של המבקש באופן אישי, הן בכובעו כנושא משרה בחברה, והן בכובעו כנאמן על כספי ההלוואה, אשר הופקדו בחשבון.

           לאור האמור לעיל, קיבל בית משפט קמא את התובענה, וחייב את המבקש לשלם למשיבים 7-1 פיצוי בסך של כ-8 מיליון ש"ח, הכולל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (להלן: הסכום הפסוק). כלפי המשיבה 14, ניתן פסק דין המצהיר כי דירת בני הזוג, ברח' סנונית 11, להבים, שייכת במחציתה למבקש, למרות שזו נרשמה על-שם המבקשת בלבד.

הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

8.        ביום 15.4.2012, הוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביום  10.10.2012, הוגשה בקשה מטעם המבקש ומטעם המשיבה 14 לעיכוב ביצוע פסק הדין, לבית המשפט המחוזי. ביום 24.10.2012, דחה בית משפט קמא את הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום החוב הפסוק, שנפסק כלפי המבקש. אשר למשיבה 14, ובכל הנוגע למכירת דירת בני הזוג, קיבל בית המשפט את הבקשה לעיכוב ביצוע, שכן, לגישתו מאזן הנוחות נוטה כלפי המשיבה 14. ביום 4.11.2012, הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע, מטעם המבקש, המונחת לפניי.

9.        לטענת המבקש, סיכויי הערעור טובים ביותר, שכן בית משפט קמא שגה בקביעותיו, לפיהן לא ניתנה הסכמת המלווים או נציגיהם לשימוש בכספי ההלוואה לטובת פרויקטים אחרים; ושגה, עת הטיל עליו אחריות אישית בנזיקין, מכוח היותו אורגן בתאגיד, ומכוח דיני הנאמנות. עוד מוסיף וטוען המבקש, כי בית משפט קמא טעה אף בקביעת גובה החוב, אשר פסק. אשר למאזן הנוחות, נטען, כי זה נוטה באופן מובהק לטובת המבקש, שהרי הנזק העלול להיגרם למבקש, במידה שלא יינתן הצו לעיכוב ביצוע פסק הדין, עצום ובלתי הפיך, לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיבים, היה ויינתן הצו. בעניין זה ציין המבקש, כי אין לו יכולת לשלם ולפרוע את החוב הפסוק, ולראיה המשיבים נקטו נגדו בהליכי פשיטת רגל; וכי קיים חשש מפגיעה בלתי הפיכה בעיסוקו, ובשמו הטוב, נוכח הליכים אלה. כמו כן, טוען המבקש, כי היה ולא יינתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין, והמבקש יזכה בערעורו, גביית הסכום הפסוק  בחזרה מן המשיבים תהפוך למשימה קשה ובלתי אפשרית, בשל היותם של המשיבים 7-1 תושבי חוץ.

תגובות המשיבים לבקשה